סיימת את הטיפולים בסרטן השד. האם עכשיו נותר רק להגיע לבדיקות המעקב ולקוות שהמחלה לא תחזור?
ממש לא. לצד המעקב הרפואי והטיפולים שניתנו או נמשכים, יש מקום גם לבחירות יומיומיות התומכות בבריאות: תזונה מאוזנת, פעילות גופנית, שמירה על מסת השריר ושינה טובה.
בשנים האחרונות גובר העניין בשאלה נוספת: האם גם השעות שבהן אנחנו אוכלות, ולא רק הרכב המזון, עשויות להשפיע על הבריאות המטבולית ועל הסיכון להישנות סרטן השד?
אחד המחקרים המסקרנים בנושא פורסם בשנת 2016 בכתב העת JAMA Oncology.
מהו צום לילי?
צום לילי הוא פרק הזמן שבין הארוחה האחרונה בערב לבין הארוחה הראשונה למחרת בבוקר.
לדוגמה, אישה שמסיימת לאכול בשעה 20:00 ואוכלת ארוחת בוקר בשעה 8:00 משלימה 12 שעות ללא אכילה. אם היא אוכלת בשעה 9:00, מדובר ב־13 שעות.
בשונה מפרוטוקולים של צום לסירוגין הכוללים לעיתים 16 שעות צום או הגבלה קלורית משמעותית, צום לילי של 12–13 שעות עשוי להשתלב בשגרת אכילה רגילה, ללא דילוג על ארוחות.
עם זאת, גם שינוי מתון בשעות האכילה צריך להתאים למצב הבריאותי ולצרכים התזונתיים של כל אישה.
המחקר: 2,413 נשים עם סרטן השד
חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה, בהובלת Catherine Marinac, ניתחו נתונים של 2,413 נשים שאובחנו עם סרטן שד בשלבים I–III, ללא סוכרת.
החוקרים בחנו את משך הצום הלילי באמצעות דיווחי תזונה, ובדקו את הקשר שלו להישנות סרטן השד, להופעת גידול ראשוני חדש בשד, לתמותה ולמדדים מטבוליים.
משך המעקב הממוצע אחר אירועי סרטן השד היה כ־7.3 שנים.
הממצא המרכזי: נשים שמשך הצום הלילי שלהן היה קצר מ־13 שעות נמצאו בסיכון יחסי גבוה ב־36% לאירועי סרטן שד, בהשוואה לנשים שצמו 13 שעות ומעלה.
זהו נתון מעניין, אך חשוב להבין אותו נכון.
המחקר היה תצפיתי. החוקרים לא חילקו את המשתתפות באופן אקראי לקבוצות צום, ולכן לא ניתן לקבוע שהארכת הצום היא שגרמה להבדל בסיכון.
בנוסף, לא נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין משך הצום הלילי לבין תמותה מסרטן השד או תמותה מכל סיבה.
לכן, אין להסיק מהמחקר שצום של 13 שעות מונע הישנות סרטן השד.
צום לילי – לא רק עניין של משקל
אחד הממצאים המעניינים במחקר קשור דווקא לאיזון רמות הסוכר.
החוקרים מצאו שמשך צום לילי ארוך יותר היה קשור לרמות נמוכות יותר של המוגלובין מסוכרר, HbA1c.
בדיקה זו משקפת את רמות הגלוקוז הממוצעות בדם במהלך החודשים האחרונים, והיא משמשת בין היתר להערכת הבריאות המטבולית.
מעניין במיוחד שהחוקרים לא מצאו קשר מובהק בין משך הצום הלילי לבין מדד מסת הגוף, BMI.
המשמעות האפשרית היא שהקשר בין שעות האכילה לבין מדדי הסוכר אינו תלוי בהכרח בירידה במשקל.
עם זאת, מדובר בקשרים סטטיסטיים, ולא בהוכחה שהצום עצמו שיפר את איזון הסוכר.
מה הקשר בין שעות האכילה לשעון הביולוגי?
לגוף שלנו יש שעון ביולוגי, המכונה השעון הצירקדי, המסייע לווסת שינה, ערנות, הפרשת הורמונים ותהליכים מטבוליים.
אכילה בשעות מאוחרות עשויה להשפיע על התיאום בין זמני האכילה לבין המקצב הביולוגי.
במחקר נמצא שצום לילי ממושך יותר היה קשור גם למשך שינה ארוך יותר.
החוקרים העלו את האפשרות ששיפור באיזון הגלוקוז ובדפוסי השינה עשוי להסביר חלק מהקשר שנמצא בין צום לילי לבין הפרוגנוזה של סרטן השד.
זוהי השערה ביולוגית מעניינת, אך עדיין לא מנגנון שהוכח במחקר קליני.
ומה לגבי התזונה עצמה?
כאן חשוב להרחיב את נקודת המבט.
תזונה אונקולוגית אינה מסתכמת בשעות האכילה.
היא צריכה לספק לגוף אנרגיה, חלבון, ויטמינים ומינרלים בכמות מספקת, ולתמוך בתפקוד, בהתאוששות ובשמירה על מסת השריר.
בהתאם להנחיות של ארגונים מקצועיים, ובהם הקרן העולמית לחקר הסרטן (WCRF), מומלץ למחלימות מסרטן לשאוף לדפוס תזונה בריא, ככל שמצבן מאפשר זאת.
דפוס תזונה ים־תיכוני יכול להיות בסיס מתאים: ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים, שמן זית ומקורות חלבון איכותיים.
לצד התזונה, יש חשיבות לפעילות גופנית מותאמת, להפחתת ישיבה ממושכת, לשמירה על משקל בריא כאשר הדבר מתאים ולהימנעות מאלכוהול.
חשוב להבחין בין המלצות התומכות בבריאות הכללית לבין התערבויות שהוכחו כמפחיתות הישנות סרטן. לא כל הרגל בריא הוכח כמונע חזרה של המחלה.
האם צום לילי מתאים לכל מטופלת אונקולוגית?
לא בהכרח.
נשים המתמודדות עם ירידה בלתי רצונית במשקל, חוסר תיאבון, בחילות, תת־תזונה או קושי להגיע לכמות החלבון הדרושה להן עלולות להיפגע מהגבלת שעות האכילה.
גם נשים הנמצאות בטיפול אונקולוגי פעיל, נשים עם סוכרת המטופלות בתרופות העלולות לגרום להיפוגליקמיה, או נשים הסובלות מאובדן מסת שריר, זקוקות להערכה אישית לפני שינוי משמעותי בשעות האכילה.
חשוב גם להבחין בין נשים שסיימו טיפול בסרטן שד מוקדם לבין נשים החיות עם סרטן שד גרורתי. המחקר המתואר לא נועד להוכיח את יעילות הצום במחלה גרורתית.
במצבים אלה, שמירה על מצב תזונתי תקין ועל מסת השריר עשויה להיות חשובה יותר מהארכת הצום.
אז מה אפשר לעשות כבר היום?
אפשר להתחיל בבחינת הרגלי האכילה: מתי מסתיימת הארוחה האחרונה? האם האכילה בערב נובעת מרעב, מהרגל או משעות עבודה? האם יש מספיק זמן לארוחות מסודרות במהלך היום?
אצל אישה שמצבה התזונתי תקין, אפשר לשקול עם איש מקצוע האם כדאי ליצור מרווח לילי קבוע בין הארוחה האחרונה לארוחת הבוקר.
אבל אין צורך לרדוף אחרי מספר שעות מסוים, ובוודאי שלא להאריך את הצום על חשבון אכילה מספקת.
לסיכום: לא הכול בשליטתנו, אבל יש הרבה שאנחנו יכולות לעשות
המחקר על צום לילי והישנות סרטן השד פותח כיוון מחקרי חשוב: ייתכן שגם לתזמון האכילה יש משמעות, מעבר להרכב המזון ולמשקל הגוף.
עם זאת, נדרשים מחקרים התערבותיים מבוקרים כדי לקבוע האם הארכת הצום הלילי אכן מפחיתה את הסיכון להישנות המחלה.
בינתיים, הדרך הנכונה היא לשלב בין הידע המחקרי, ההמלצות המקצועיות והצרכים האישיים של כל מטופלת.
כי המטרה אינה לצום יותר, אלא לאכול נכון, לשמור על הגוף ולפעול למען הבריאות – מתוך ידע ולא מתוך פחד.
"מתמודדת עם סרטן השד או נמצאת בתקופת החלמה? ליווי תזונתי אונקולוגי מותאם אישית יכול לסייע בבניית תפריט התומך בצרכים שלך, בשמירה על מסת השריר ובאיכות החיים."
המאמר מיועד למידע כללי ואינו מחליף ייעוץ אונקולוגי או תזונתי אישי.
מקורות מדעיים למאמר
1. Marinac CR, et al. (2016). Prolonged Nightly Fasting and Breast Cancer Prognosis. JAMA Oncology, 2(8), 1049–1055. למחקר המקורי. זהו המחקר המרכזי שעליו מבוסס המאמר. jamanetwork.com
2. World Cancer Research Fund International. Breast Cancer Survivors Research. סקירת הראיות וההמלצות בנוגע לתזונה, פעילות גופנית ואיכות החיים לאחר אבחנת סרטן השד. לסקירת ההמלצות. World Cancer Research Fund
3. World Cancer Research Fund International. After a Cancer Diagnosis, Follow Our Recommendations, If You Can. המלצות תזונה ופעילות גופנית לאחר אבחנת סרטן, תוך הדגשת הצורך בהתאמה אישית. להנחיות המלאות

